CHC: מודל 2018 לעומת 2012

מודל ה-CHC, להבנת מבנה היכולות הקוגניטיביות אצל בני אדם, עבר עדכון. אבל במה, בתכל'ס, הוא השתנה לעומת מודל 2012 שבו רובנו השתמשנו?

לא ניכנס כאן בהרחבה להבדלים התיאורטיים בהמשגה, אבל למי שמעוניין להעמיק מומלץ לקרוא במקורות הבאים:

• הפוסט בבלוג של McGrew עצמו, המפרט את השינויים הצפויים (עוד לפני שהתפרסמו רשמית)
• מצגת שלו, מאורגנת וויזואלית, וגם טבלה נוחה לשימוש
• הבלוג הנהדר של סמדר ספיר-יוגב (הבהרה: אין קשר בין סמדר לאתר זה או לשירות ניתוח האבחונים, אך הבלוג שלה הוא קריאת חובה לכל מי שמתעניין בדיאגנוסטיקה)
• וכמובן, הפרק עצמו:

Schneider, W. J., & McGrew, K. S. (2018). The Cattell-Horn-Carroll theory of cognitive abilities. Contemporary intellectual assessment: Theories, tests, and issues, 73-163.

אז מה השתנה בין המודלים?

א. שם היכולת הרחבה "זיכרון לטווח קצר" שונה ל"קיבולת זיכרון העבודה", והיא כוללת אחסון שמיעתי/חזותי לטווח קצר ושליטה בקשב. מדובר בזיכרון מיידי, הנמצא על "שולחן העבודה" הקוגניטיבי.

ב. השינוי המרכזי הוא ביכולת "אחסון ושליפה לטווח ארוך". על קצה המזלג, המודל מפצל יכולת זו לשני מרכיביה, אחסון ושליפה. היכולות החדשות הן:

• יעילות בלמידה – כוללת זכירה אסוציאטיבית/חופשית (מערכת Psytools גם מפרידה כאן בין חזותי לשמיעתי) וזיכרון למידע משמעותי. הדו"ח של Psytools כולל כאן תוספת שאינה מוגדרת כיכולת צרה רשמית, אך מעניינת ורלוונטית להשוואה: זיהוי.
• שטף בשליפה – כוללת קלות שיום, שטף רעיוני ושטף מילולי.